SyndicationJul/07/2008 - 08:51:10
עזיבת משרד יחסי ציבור
שעות הצהריים כל משרד יחסי ציבור הן שעות שמוקדשות לתפירת אייטמים מורחבים – פעילות יח"צ יזומה. רוב העיתונאים הלא כבר העבירו את הידיעות היומיות ויצאו לפגישות כדי לחפש סיפורים טובים וזה הזמן הטוב ביותר לנסות וליזום עימם כתבות וראיונות.יפעת ישבה מול המסך וניסתה לנסח הצעה לכתבה עבור מעריב.
היא הרגישה עדיין מעופפת. שום יעילות. איכשהו הצליחה לנסח את המסמך ולהעביר באימייל אל העיתונאי ואז קמה ממקומה ונגשה אל חדרה של בעלת המשרד. היא התיישבה מולה.
"טוב... רציתי לדחות את זה לעוד חודש, אבל אני רוצה להיות הגונה איתך ולספר לך שאני עומדת לעזוב לפתוח משרד יחסי ציבור משלי" וכשאמרה את זה פתאום התחרטה. היה זה צעד ספונטני וכמעט לא מתוכנן. הרי רק אתמול חשבה על זה שהיא צריכה להתכונן, לדבר עם לקוחות יח"צ שלה
.בעלת המשרד הביטה בה. "אין לך מושג מה זה לנהל משרד יחסי ציבור", אמרה לה אחרי שתיקה ארוכה. "את הרי לא הבאת לקוחות, לא רדפת אחרי הצ'קים שלהם. בסך הכל את תקציבאית" והיא נעצרה לרגע, "ואני חייבת לציין שאת תקציבאית די בינונית". יפעת הייתה המומה מעצמת העלבון. לזה לא ציפתה. היא אמנם ידעה שבעלת המשרד לא תאהב את הבשורה, בטח לא כאשר מדובר במישהי אשר תתחרה בה. אבל ככה?
"אני חושבת שאני אשת יחסי ציבור טובה מאוד" לאטה, ואחרי עוד כמה מילים, שאלה, את רוצה שאשאר עד סוף החודש? או שאעזוב היום."אני מעדיפה שתעזבי עכשיו" אמרה לה זו בנחישות, "שתקחי את הדברים שלך ותלכי מכאן".גם לזה היא לא ציפתה. בכל זאת עבדה במשרד הזה כמה זמן, לא ציפתה למעין גירוש מהיר שכזה. היא קמה ממקומה. "חבל, חשבתי שתהיי אחרת, אבל... איך שאת רוצה" הפנתה את גבה והלכה לעבר שולחנה.
בעלת המשרד קמה והלכה אחריה, כאילו מוודאת שהיא לא עושה נזקים או לוקחת איתה חומרים מיותרים. בסך הכל משרד יח"צ, לא שום דבר ביטחוני, חשבה לעצמה יפעת ואספה את הדברים שלה בשקט. שאר התקציבאיות הביטו בה נדהמות, לא מבינות במה מדובר. קישורים: דרור חסידים פרופסור ישראלי בסין | ד"ר אלדד מור - שיחות על ניתוחים פלסטיים | מחשבים ניידים | תוכן שיווקי | קואצ'ינג |
היא הרגישה עדיין מעופפת. שום יעילות. איכשהו הצליחה לנסח את המסמך ולהעביר באימייל אל העיתונאי ואז קמה ממקומה ונגשה אל חדרה של בעלת המשרד. היא התיישבה מולה.
"טוב... רציתי לדחות את זה לעוד חודש, אבל אני רוצה להיות הגונה איתך ולספר לך שאני עומדת לעזוב לפתוח משרד יחסי ציבור משלי" וכשאמרה את זה פתאום התחרטה. היה זה צעד ספונטני וכמעט לא מתוכנן. הרי רק אתמול חשבה על זה שהיא צריכה להתכונן, לדבר עם לקוחות יח"צ שלה
.בעלת המשרד הביטה בה. "אין לך מושג מה זה לנהל משרד יחסי ציבור", אמרה לה אחרי שתיקה ארוכה. "את הרי לא הבאת לקוחות, לא רדפת אחרי הצ'קים שלהם. בסך הכל את תקציבאית" והיא נעצרה לרגע, "ואני חייבת לציין שאת תקציבאית די בינונית". יפעת הייתה המומה מעצמת העלבון. לזה לא ציפתה. היא אמנם ידעה שבעלת המשרד לא תאהב את הבשורה, בטח לא כאשר מדובר במישהי אשר תתחרה בה. אבל ככה?
"אני חושבת שאני אשת יחסי ציבור טובה מאוד" לאטה, ואחרי עוד כמה מילים, שאלה, את רוצה שאשאר עד סוף החודש? או שאעזוב היום."אני מעדיפה שתעזבי עכשיו" אמרה לה זו בנחישות, "שתקחי את הדברים שלך ותלכי מכאן".גם לזה היא לא ציפתה. בכל זאת עבדה במשרד הזה כמה זמן, לא ציפתה למעין גירוש מהיר שכזה. היא קמה ממקומה. "חבל, חשבתי שתהיי אחרת, אבל... איך שאת רוצה" הפנתה את גבה והלכה לעבר שולחנה.
בעלת המשרד קמה והלכה אחריה, כאילו מוודאת שהיא לא עושה נזקים או לוקחת איתה חומרים מיותרים. בסך הכל משרד יח"צ, לא שום דבר ביטחוני, חשבה לעצמה יפעת ואספה את הדברים שלה בשקט. שאר התקציבאיות הביטו בה נדהמות, לא מבינות במה מדובר. קישורים: דרור חסידים פרופסור ישראלי בסין | ד"ר אלדד מור - שיחות על ניתוחים פלסטיים | מחשבים ניידים | תוכן שיווקי | קואצ'ינג |
No Comment for this post yet...