SyndicationApr/27/2008
לקוח יחסי ציבור שמופיע בחלום
היה קשה ליפעת להירדם. הערב המוזר שבילתה במשרד, המחשבה על כך שהיא עומדת להקים משרד יחסי ציבור חדש ובכלל... כל אילו הדירו את השינה מעיניה. רק בשתיים וחצי בלילה הצליחה להרדם.
היו לה חלומות קצת משונים. היא אמנם לא זכרה את כולם, אבל כשהתעורר בחמש וחצי בבוקר, עם ציוץ הציפורים זכרה את החלום האחרון. היא באה לפגישת עבודה אצל לקוח יחסי ציבור חדש שלה, לא של המשרד אלא שלה. היא כהרגלה נכנסת אל הלובי, ניגשת אל המזכירה בכניסה ומציגה את עצמה. המזכירה לוחשת כמה מילים לתוך השפופרת "נמצאת כאן יפעת כן, זאת שעושה לנו יחסי ציבור, היא מחכה לך" ומאותו הרגע מתחילה המתנה.
היא זכרה שבחלום ההמתנה הייתה ארוכה, ארוכה מאוד. היא הגיע לפגישה בצהריים , קראה עיתון שלם, זה היה איזה מגזין ישן שלא זכרה מהו, הלכה והכינה לעצמה קפה פעמיים ועדיין המתינה והוא לא קרא לה. היא זכרה שהשמיים הפכו לכהים, שחורים. ערב כבר... היא עדיין בהמתנה.
החלום קצת הטריד אותה. גם בסוף החלום היא עדיין לא נכנסה לפגישה. אני לא רוצה לעשות יחסי ציבור ללקוחות מעצבנים החליטה לעצמה בדרך אל השירותים.
העיתון כרגיל חיכה לה ליד הדלת. היא הרימה אותו, לחצה על המתג של הקומקום, שפכה לתוך הכוס כפית וחצי של קפה ופעמיים סוכרזית והחלה לדפדף.
כהרגלה, לא ממש התעניינה בחדשות, אלא בעיקר במה שניכנס למדורים ששלחה. אתמול שיחררה כמה הודעות יחסי ציבור לעיתונות והיא ציפתה לפחות לשניים או שלושה פרסומים יפים.
כן, הודעה אחת התפרסמה יפה. השניה לא. השלישית רק בקטן, במדור רכילות עסקית. היא פתאום הייתה קצרת רוח, רצתה כבר שהבוקר יבוא כדי שתגיע למשרד יחסי ציבור שעבדה בו, זו שבילתה בו כל הערב אתמול וותקרא את כל העיתונים.
היו לה חלומות קצת משונים. היא אמנם לא זכרה את כולם, אבל כשהתעורר בחמש וחצי בבוקר, עם ציוץ הציפורים זכרה את החלום האחרון. היא באה לפגישת עבודה אצל לקוח יחסי ציבור חדש שלה, לא של המשרד אלא שלה. היא כהרגלה נכנסת אל הלובי, ניגשת אל המזכירה בכניסה ומציגה את עצמה. המזכירה לוחשת כמה מילים לתוך השפופרת "נמצאת כאן יפעת כן, זאת שעושה לנו יחסי ציבור, היא מחכה לך" ומאותו הרגע מתחילה המתנה.
היא זכרה שבחלום ההמתנה הייתה ארוכה, ארוכה מאוד. היא הגיע לפגישה בצהריים , קראה עיתון שלם, זה היה איזה מגזין ישן שלא זכרה מהו, הלכה והכינה לעצמה קפה פעמיים ועדיין המתינה והוא לא קרא לה. היא זכרה שהשמיים הפכו לכהים, שחורים. ערב כבר... היא עדיין בהמתנה.
החלום קצת הטריד אותה. גם בסוף החלום היא עדיין לא נכנסה לפגישה. אני לא רוצה לעשות יחסי ציבור ללקוחות מעצבנים החליטה לעצמה בדרך אל השירותים.
העיתון כרגיל חיכה לה ליד הדלת. היא הרימה אותו, לחצה על המתג של הקומקום, שפכה לתוך הכוס כפית וחצי של קפה ופעמיים סוכרזית והחלה לדפדף.
כהרגלה, לא ממש התעניינה בחדשות, אלא בעיקר במה שניכנס למדורים ששלחה. אתמול שיחררה כמה הודעות יחסי ציבור לעיתונות והיא ציפתה לפחות לשניים או שלושה פרסומים יפים.
כן, הודעה אחת התפרסמה יפה. השניה לא. השלישית רק בקטן, במדור רכילות עסקית. היא פתאום הייתה קצרת רוח, רצתה כבר שהבוקר יבוא כדי שתגיע למשרד יחסי ציבור שעבדה בו, זו שבילתה בו כל הערב אתמול וותקרא את כל העיתונים.