http://hebrew1.myblog-online.net/aiaa-ecne-oeaao-b1.htm Your first blog Wed, 10 Mar 2010 13:05:36 GMT 10 http://hebrew1.myblog-online.net/aiaa-ecne-oeaao-b1.htm בלוג יחסי ציבור 2008-07-07T08:51:10Z <font face="Arial" size="2"><span style="font-size: 11pt; line-height: 115%; font-family: 'Arial','sans-serif'">שעות הצהריים כל <strong><a href="http://www.aspr.co.il/index2.html" title="משרד יחסי ציבור">משרד יחסי ציבור</a></strong> הן שעות שמוקדשות לתפירת אייטמים מורחבים – פעילות <strong>יח&quot;צ</strong> יזומה. רוב העיתונאים הלא כבר העבירו את הידיעות היומיות ויצאו לפגישות כדי לחפש סיפורים טובים וזה הזמן הטוב ביותר לנסות וליזום עימם כתבות וראיונות.</span></font><font face="Arial" size="2"><span style="font-size: 11pt; line-height: 115%; font-family: 'Arial','sans-serif'">יפעת ישבה מול המסך וניסתה לנסח הצעה לכתבה עבור מעריב. <br /><br /><br /><br />היא הרגישה עדיין מעופפת. שום יעילות. איכשהו הצליחה לנסח את המסמך ולהעביר באימייל אל העיתונאי ואז קמה ממקומה ונגשה אל חדרה של בעלת המשרד. </span></font><font face="Arial" size="2"><span style="font-size: 11pt; line-height: 115%; font-family: 'Arial','sans-serif'">היא התיישבה מולה. <br /><br /><br /><br />&quot;טוב... רציתי לדחות את זה לעוד חודש, אבל אני רוצה להיות הגונה איתך ולספר לך שאני עומדת לעזוב לפתוח משרד <strong><a href="http://www.aspr.co.il" title="יחסי ציבור">יחסי ציבור</a></strong> משלי&quot; וכשאמרה את זה פתאום התחרטה. היה זה צעד ספונטני וכמעט לא מתוכנן. הרי רק אתמול חשבה על זה שהיא צריכה להתכונן, לדבר עם לקוחות יח&quot;צ שלה<br /><br /><br /><br />.</span></font><font face="Arial" size="2"><span style="font-size: 11pt; line-height: 115%; font-family: 'Arial','sans-serif'">בעלת המשרד הביטה בה. &quot;אין לך מושג מה זה לנהל משרד <strong>יחסי ציבור</strong>&quot;, אמרה לה אחרי שתיקה ארוכה. &quot;את הרי לא הבאת לקוחות, לא רדפת אחרי הצ'קים שלהם. בסך הכל את תקציבאית&quot; והיא נעצרה לרגע, &quot;ואני חייבת לציין שאת תקציבאית די בינונית&quot;. </span></font><font face="Arial" size="2"><span style="font-size: 11pt; line-height: 115%; font-family: 'Arial','sans-serif'">יפעת הייתה המומה מעצמת העלבון. לזה לא ציפתה. היא אמנם ידעה שבעלת המשרד לא תאהב את הבשורה, בטח לא כאשר מדובר במישהי אשר תתחרה בה. אבל ככה? <br /><br /></span></font><font face="Arial" size="2"><span style="font-size: 11pt; line-height: 115%; font-family: 'Arial','sans-serif'"><br /><br />&quot;אני חושבת שאני אשת <strong>יחסי ציבור</strong> טובה מאוד&quot; לאטה, ואחרי עוד כמה מילים, שאלה, את רוצה שאשאר עד סוף החודש? או שאעזוב היום.</span></font><font face="Arial" size="2"><span style="font-size: 11pt; line-height: 115%; font-family: 'Arial','sans-serif'">&quot;אני מעדיפה שתעזבי עכשיו&quot; אמרה לה זו בנחישות, &quot;שתקחי את הדברים שלך ותלכי מכאן&quot;.</span></font><font face="Arial" size="2"><span style="font-size: 11pt; line-height: 115%; font-family: 'Arial','sans-serif'">גם לזה היא לא ציפתה. בכל זאת עבדה במשרד הזה כמה זמן, לא ציפתה למעין גירוש מהיר שכזה.<span>  </span>היא קמה ממקומה. &quot;חבל, חשבתי שתהיי אחרת, אבל... איך שאת רוצה&quot; הפנתה את גבה והלכה לעבר שולחנה. <br /><br /></span></font><font face="Arial" size="2"><span style="font-size: 11pt; line-height: 115%; font-family: 'Arial','sans-serif'"><br /><br />בעלת המשרד קמה והלכה אחריה, כאילו מוודאת שהיא לא עושה נזקים או לוקחת איתה חומרים מיותרים. בסך הכל משרד יח&quot;צ, לא שום דבר ביטחוני, חשבה לעצמה יפעת ואספה את הדברים שלה בשקט. שאר התקציבאיות הביטו בה נדהמות, לא מבינות במה מדובר. קישורים: <strong><a href="http://blog1.dhasidim.com/" title="דרור חסידים">דרור חסידים</a></strong> פרופסור ישראלי בסין | <strong><a href="http://dreldadmoor.blogspot.com/" title="ד&quot;ר אלדד מור">ד&quot;ר אלדד מור</a></strong> - שיחות על ניתוחים פלסטיים | <a href="http://www.blaptop.co.il/" title="מחשבים ניידים"><strong>מחשבים ניידים</strong> </a>| <strong><a href="http://www.posteffective.com/" title="תוכן שיווקי">תוכן שיווקי</a> | <a href="http://www.elcoaching.co.il" title="קואצ'ינג">קואצ'ינג</a> | </strong><br /><br /></span></font><br /><br /> http://hebrew1.myblog-online.net/aiaa-ecne-oeaao-b1/oaeau-iuoa-ecne-oeaao-b1-p5535.htm בלוג יחסי ציבור 2008-06-07T16:47:30Z <font face="Arial" size="2"><span style="font-size: 11pt; line-height: 115%; font-family: 'Arial','sans-serif'">בוקר טיפוסי של <strong><a href="http://www.aspr.co.il/index2.html">משרד יחסי ציבור</a></strong> טיפוסי ובטח כאשר מדובר במשרד פעיל עם הרבה לקוחות, נראה כמו חדר מלחמה. התרוצצויות, טלפונים, אנשים עצבניים. הבוקר הוא הזמן בו בדרך כלל אנשי <strong><a href="http://www.aspr.co.il" title="יחסי ציבור">יחסי ציבור</a></strong> מוציאים הודעות לעיתונאים, עושים פולו אפ, מנסים לתאם פגישות ושיחות בין העיתונאים ללקוחות ועוד.<br /><br /> <br /><br /></span></font><font face="Arial" size="2"><span style="font-size: 11pt; line-height: 115%; font-family: 'Arial','sans-serif'">יפעת הביטה סביב ופתאום מצאה את עצמה כל כך לא שייכת למקום. מאתמול בלילה בו החליטה שהיא עוזבת ועומדת לפתוח <strong>משרד יחסי ציבור</strong> משלה ועד היום בבוקר עברו פחות מעשר שעות, אבל נדמה היה לה שעברו לפחות כמה שבועות. הראש שלה היה לגמרי במקום אחר – במשרד שלה, בחופש, עם לקוחות אחרים.<br /><br /></span></font><font face="Arial" size="2"><span style="font-size: 11pt; line-height: 115%; font-family: 'Arial','sans-serif'"><br /><br />&quot;הכל בסדר&quot; שאלה אותה אביבה, הבחורה שישבה לידה. </span></font><font face="Arial" size="2"><span style="font-size: 11pt; line-height: 115%; font-family: 'Arial','sans-serif'">&quot;כן, הכל בסדר&quot; ענתה לה. היא הלכה לשירותים, שטפה את פניה ואחר כך הלכה להכין לעצמה קפה, מנסה לסדר את מחשבותיה. היום היא תלך ותשב מול בעלת המשרד ותתפטר, החליטה. זו לא גחמה או מחשבה חולפת, אלא החלטה ועדיף שתעשה זאת מוקדם ככל הניתן. <br /><br /><br /><br />היא חזרה למקומה, פתחה את המחשב והחלה לנסות ולתכנן את יום העבודה שלה. היה ברור לה שאת השיחה תעשה רק לקראת סוף היום ובינתיים עליה לעבוד כרגיל. </span></font><font face="Arial" size="2"><span style="font-size: 11pt; line-height: 115%; font-family: 'Arial','sans-serif'">היא הייתה צריכה להוציא הודעה אחת- פעולת <strong>יחסי ציבור</strong> רגילה ושגרתית  ואחר כך לקפוץ לפגישה קצרה עם לקוח ואחר כך תכננה לכתוב איזה מאמר ולנסות ולדבר עם עיתונאית מ&quot;לאישה&quot;. <br /><br /></span></font><font face="Arial" size="2"><span style="font-size: 11pt; line-height: 115%; font-family: 'Arial','sans-serif'"><br /><br />היא ניסתה להכנס לעבודה באופן המוכני ביותר, כמו כל יום, רק שמשהו בער בתוכה והפריע לה להתרכז. בכל זאת עשתה את העבודה כמו שצריך. היא הרי אשת <strong>יחסי ציבור</strong> מקצועית ככזו, עליה לעשות את העבודה כמו שצריך. </span></font><font face="Arial" size="2"><span style="font-size: 11pt; line-height: 115%; font-family: 'Arial','sans-serif'">אחרי שחזרה מהפגישה ואחרי שגם דיברה עם העיתונאית מלאישה החליטה לעשות הפסקה קצרה. גם שאר הבנות במשרד הורידו את הרגל מדוושת הגז. אביבה הציעה לה להזמין ביחד איתה ארוחה. זה התאים לה. </span></font><font face="Calibri" size="2"><span style="font-size: 11pt; line-height: 115%"> </span></font><br /> http://hebrew1.myblog-online.net/aiaa-ecne-oeaao-b1/aao-icao-aiuoa-ecne-oeaao-b1-p17529.htm בלוג יחסי ציבור 2008-05-05T07:33:06Z <font face="Arial" size="2"><span style="font-size: 11pt; line-height: 115%; font-family: 'Arial','sans-serif'">הדרך לעבודה <span> </span>- אל <a href="http://www.aspr.co.il" title="משרד יחסי ציבור"><strong>משרד יחסי ציבור</strong></a> שעבדה בו, הייתה מעצבנת במיוחד. פקקים ונהגים עצבניים שחותכים מכאן לשם. <span> </span>פתאום הכל היה לה לזרה. היא החליטה שהיום תיכנס אל הבוסית הגדולה, תודיע לה שהיא עוזבת והולכת לפתוח <strong>משרד יחסי ציבור</strong> משל עצמה. </span></font><font face="Arial" size="2"><span style="font-size: 11pt; line-height: 115%; font-family: 'Arial','sans-serif'">דבר ראשון תודיע לכל לקוחות <strong><a href="http://www.aspr.co.il" title="יחסי ציבור">יחסי ציבור</a></strong> שלה שהיא עוזבת.<br /><br /> <br /><br />אחר כך תיקח חופש - נופש של כמה ימים. וכשהמילה <strong>נופש </strong>הופיעה בראשה, היא נזכרה באותה חופשה שבילתה עם אפי, החבר הקודם שלה. הוא הפתיע אותה כשלקח אותה לצפון. אמר שצפויה לה הפתעה. היא עוד לא ידעה איזו הפתעה, אבל כשהגיעו, פשוט לא האמינה. לא, הוא לא לקח סתם <strong>צימר</strong>, אלא ממש הזמין חדר <strong><a href="http://malonbotick.wordpress.com/" title="מלון בוטיק">מלון בוטיק וספא</a></strong>. <br /><br /><br /><br /></span></font><font face="Arial" size="2"><span style="font-size: 11pt; line-height: 115%; font-family: 'Arial','sans-serif'">זה הדהים אותה. הכל היה שם מושלם. אמנם יקר, כך הבינה אבל אפי הכריז שאם כבר <strong>חופשה ונופש</strong>, אז שיהיה זה <strong><a href="http://nofeshy.blogspot.com/" title="נופש יוקרתי">נופש יוקרתי</a></strong>. ואם משלמים על <strong>מלון</strong>, אז לא סתם <strong>מלון</strong>, אלא <strong>מלון בוטיק</strong>. </span></font><font face="Arial" size="2"><span style="font-size: 11pt; line-height: 115%; font-family: 'Arial','sans-serif'">כן, זה התאים לה. היא תחזור לשם. מעניין כמה עולה. <br /><br /><br /><br />היא סימנה לעצמה לחפש באינטרנט <strong>מלון בוטיק וספא</strong>. או <strong>נופש יוקרתי</strong>. אם כבר אז כבר ושיעלה כמה שיעלה ויותר מזה, היא תיסע לשם לבד. </span></font><font face="Arial" size="2"><span style="font-size: 11pt; line-height: 115%; font-family: 'Arial','sans-serif'">תיקח את המחשב הנייד שלה, תכין תוכניות, תתכנן איך היא תפתח <strong>משרד יחסי ציבור</strong>, אולי תכיר כמה אנשים. תהנה מפינוקים ש<strong>המלון</strong> יכול להציע לה (ספא, מסג'ים ועוד) ותנקה את הראש. <br /><br /><br /><br />עבודת <strong>יחסי ציבור</strong> היא עבודה מאוד אינטנסיבית ושוחקת ובטח ובטח כאשר את הולכת לעשות את זה באופן עצמאי. לכן כדאי לצבור כוחות.</span></font><font face="Arial" size="2"><span style="font-size: 11pt; line-height: 115%; font-family: 'Arial','sans-serif'">שוב לא היה לה חניה ושוב קיללה. במשרד <strong>יחסי ציבור</strong> שתפתח או שתעבוד מהבית או שתשכור משרדים עם חניה. אחרת היא לא תוכל לעבוד ככה. זה פשוט בלתי אפשרי, הסיבובים האינסופיים מסביב כדי לתור ולמצוא חניה... אוףףף.</span></font> <br /><br /><br /><br />קישורים: <a href="http://blogim.iwebsource.com/" title="יחסי ציבור באינטרנט">יחסי ציבור באינטרנט</a> | <a href="http://cafe.themarker.com/view.php?t=544933" title="סדנת שיווק">סדנת שיווק</a> | <a href="http://amirshaharpr.spaces.live.com" title="גלי הכרמלי">גלי הכרמלי</a> | <a href="http://www.aspr.co.il/blog/93/" title="אלי רייפמן">אלי רייפמן</a> | <a href="gellery.dhasidim.com/" title="דרור חסידים">דרור חסידים</a> | <a href="http://www.dr-eldad-moor.info" title="אלדד מור">אלדד מור</a> | <a href="http://www.blaptop.co.il" title="מחשב נייד">מחשב נייד</a> | <a href="http://www.elcoaching.co.il" title="קואצ'ינג">קואצ'ינג</a><br /> http://hebrew1.myblog-online.net/aiaa-ecne-oeaao-b1/iiai-aaee-anoa-oaou-eaoue-uuec-aiu-iuoa-ecne-oeaao-b1-p11.htm בלוג יחסי ציבור 2008-04-27T13:24:52Z <font face="Arial" size="2"><span style="font-size: 11pt; line-height: 115%; font-family: 'Arial','sans-serif'">היה קשה ליפעת להירדם. הערב המוזר שבילתה במשרד, המחשבה על כך שהיא עומדת להקים <strong><a href="http://www.aspr.co.il" title="משרד יחסי ציבור">משרד יחסי ציבור</a></strong> חדש ובכלל... כל אילו הדירו את השינה מעיניה. רק בשתיים וחצי בלילה הצליחה להרדם.<br /><br /><br /><br /></span></font><font face="Arial" size="2"><span style="font-size: 11pt; line-height: 115%; font-family: 'Arial','sans-serif'">היו לה חלומות קצת משונים. היא אמנם לא זכרה את כולם, אבל כשהתעורר בחמש וחצי בבוקר, עם ציוץ הציפורים זכרה את החלום האחרון. היא באה לפגישת עבודה אצל לקוח <strong><a href="http://www.aspr.co.il" title="יחסי ציבור">יחסי ציבור</a></strong> חדש שלה, לא של המשרד אלא שלה. היא כהרגלה נכנסת אל הלובי, ניגשת אל המזכירה בכניסה ומציגה את עצמה. המזכירה לוחשת כמה מילים לתוך השפופרת &quot;נמצאת כאן יפעת כן, זאת שעושה לנו <strong><a href="http://www.geocities.com/public_relations_il/" title="יחסי ציבור">יחסי ציבור</a></strong>, היא מחכה לך&quot; ומאותו הרגע מתחילה המתנה.<br /><br /><br /><br /></span></font><font face="Arial" size="2"><span style="font-size: 11pt; line-height: 115%; font-family: 'Arial','sans-serif'">היא זכרה שבחלום ההמתנה הייתה ארוכה, ארוכה מאוד. היא הגיע לפגישה בצהריים , קראה עיתון שלם, זה היה איזה מגזין ישן שלא זכרה מהו, הלכה והכינה לעצמה קפה פעמיים ועדיין המתינה והוא לא קרא לה. </span></font><font face="Arial" size="2"><span style="font-size: 11pt; line-height: 115%; font-family: 'Arial','sans-serif'">היא זכרה שהשמיים הפכו לכהים, שחורים. ערב כבר... היא עדיין בהמתנה.<br /><br /><br /><br /></span></font><font face="Arial" size="2"><span style="font-size: 11pt; line-height: 115%; font-family: 'Arial','sans-serif'">החלום קצת הטריד אותה. גם בסוף החלום היא עדיין לא נכנסה לפגישה. אני לא רוצה לעשות <strong>יחסי ציבור</strong> ללקוחות מעצבנים החליטה לעצמה בדרך אל השירותים. <br /><br /><br /><br /></span></font><font face="Arial" size="2"><span style="font-size: 11pt; line-height: 115%; font-family: 'Arial','sans-serif'">העיתון כרגיל חיכה לה ליד הדלת. היא הרימה אותו, לחצה על המתג של הקומקום, שפכה לתוך הכוס כפית וחצי של קפה ופעמיים סוכרזית והחלה לדפדף.<br /><br /><br /><br /></span></font><font face="Arial" size="2"><span style="font-size: 11pt; line-height: 115%; font-family: 'Arial','sans-serif'">כהרגלה, לא ממש התעניינה בחדשות, אלא בעיקר במה שניכנס למדורים ששלחה. אתמול שיחררה כמה הודעות <strong>יחסי ציבור</strong> לעיתונות והיא ציפתה לפחות לשניים או שלושה פרסומים יפים. <br /><br /><br /><br /></span></font><font face="Arial" size="2"><span style="font-size: 11pt; line-height: 115%; font-family: 'Arial','sans-serif'">כן, הודעה אחת התפרסמה יפה. השניה לא. השלישית רק בקטן, במדור רכילות עסקית. היא פתאום הייתה קצרת רוח, רצתה כבר שהבוקר יבוא כדי שתגיע למשרד <strong>יחסי ציבור</strong> שעבדה בו, זו שבילתה בו כל הערב אתמול וותקרא את כל העיתונים. </span></font><br /> http://hebrew1.myblog-online.net/aiaa-ecne-oeaao-b1/iac-ecne-oeaao-uiaoeo-aciai-b1-p10.htm בלוג יחסי ציבור 2008-04-17T13:12:05Z <font face="Arial" size="2"><span style="font-size: 11pt; line-height: 115%; font-family: 'Arial','sans-serif'">קצת אחרי עשר וחצי נכנסה יפעת לדירה החשוכה שלה. קרסה על הספה בסלון שקועה בהרהורים. כל הדרך חשבה על משרד <a href="http;/www.aspr.co.il" title="יחסי ציבור">יחסי ציבור</a> שתפתח. זה בהחלט יכול להיות רעיון טוב. וככל שהרהרה יותר ויותר הגיעה למסקנה שהמפתח נמצא אצל מאיר ג. הבחור שעושה <a href="http://www.elcoaching.co.il/" title="קואצ'ינג">קואצ'ינג</a>, <a href="http://www.elcoaching" title="אימון מנהלים">אימון מנהלים</a>. <br /><br /></span></font><font face="Arial" size="2"><span style="font-size: 11pt; line-height: 115%; font-family: 'Arial','sans-serif'"><br /><br />שוב שלפה את הטלפון הנייד, וחייגה אליו ושוב הגיעה רק למענה הקולי. &quot;מאיר, תחזור אלי בהקדם&quot; ביקשה שוב והפעם בקול מתחנן. היא הייתה עייפה וקצת נסערת מהמחשבה שבזבזה את הערב לבדה בתוך כתלי המשרד ויותר מזה. <br /><br /></span></font><font face="Arial" size="2"><span style="font-size: 11pt; line-height: 115%; font-family: 'Arial','sans-serif'"><br /><br />למרות שישבה כל היום מול המחשב, מיהרה לפתוח את המחשב האישי שלה ולבדוק את תיבת המייל הפרטית שלה. היה שם הספאם הרגיל, כמה הודעות ששלחה לעצמה במהלך יום העבודה כדי שתעבור עליהם בערב ועכשיו לא היה לה כוח. אם היא רוצה לפתוח <a href="http://www.aspr.co.il" title="משרד יחסי ציבור">משרד יחסי ציבור</a> משלה, היא צריכה למצוא דרך להעתיק את מאגר כתובות העיתונאים חשבה לעצמה. לא שהיה לה מושג איך לעשות את זה, הם הרי עבדו עם תוכנה מיוחדת.<br /><br /><br /><br /></span></font><font face="Arial" size="2"><span style="font-size: 11pt; line-height: 115%; font-family: 'Arial','sans-serif'">היה שם אימייל מאלון. אלון היה כמותה, <a href="http://www.aspr.co.il/about.html">איש יחסי ציבור</a> שעבד במשרד גדול. ההתמחות שלו הייתה <a href="http://www.aspr.co.il/relationsinternet.html" title="יחסי ציבור באינטרנט">יחסי ציבור באינטרנט</a>.  הם נפגשו באיזה אירוע ומאז שמרו על קשר. נדמה היה לה שהוא מפלרטט איתה, אולי מנסה להתחיל איתה. הפלרטוטים האלו נעמו לה והיא גם ציפתה שייזום מתישהו איזשהו מהלך, אבל הוא הסתפק רק בזריקת רמזים והחלפת דעות מקצועיות בתחום המשותף לשניהם, <strong>יחסי ציבור</strong>.<br /><br /></span></font><font face="Arial" size="2"><span style="font-size: 11pt; line-height: 115%; font-family: 'Arial','sans-serif'"><br /><br />הוא היה נשוי לא שזה היה אכפת לה. כבר ניהלה בעבר רומן עם גבר נשוי. היה דווקא נחמד מבחינתה. היא הייתה מדווחת שיוצאת לפגישה, הוא היה נעלם מהמשרד שלו לשעתיים ושניהם היו נפגשים באיזה חדר קטן ונחמד. תמיד הוא שילם. פגישות מהירות, אבל נעימות ואחרי הסערות הגדולות הייתה מספרת לו על עבודתה. <br /><br /></span></font><font face="Arial" size="2"><span style="font-size: 11pt; line-height: 115%; font-family: 'Arial','sans-serif'"><br /><br />מעניין מה הוא עושה עכשיו, חשבה לעצמה ופתאום חשבה שהוא הרי מנהל שיווק. גם הוא יוכל להיות לקוח במשרד <strong>יחסי הציבור</strong> החדש שלה. הוא לבטח ישמח לחדש את הקשר.<br /><br /></span></font><br /> http://hebrew1.myblog-online.net/aiaa-ecne-oeaao-b1/iuoa-ecne-oeaao-cau-aa-aeeaai-b1-p9.htm בלוג יחסי ציבור 2008-04-05T10:53:00Z <font face="Arial" size="2"><span style="font-size: 11pt; line-height: 115%; font-family: 'Arial','sans-serif'">שמונה וחצי זו שעה די מאוחרת ומוגזמת לכל הדעות כדי להיתקע בתוך <a href="http://www.aspr.co.il" title="משרד יחסי ציבור">משרד יחסי ציבור</a>. שהוא אפילו לא שלה. בסך הכל שכירה שם. כמה זמן היא במקצוע? לימודי תקשורת, אחר כך סטאז' במשך שנה במשרד <a href="http://www.aspr.co.il" title="יחסי ציבור">יחסי ציבור</a> גדול מאוד, אחר כך חיפשה וחיפשה עבודה ולבסוף הגיעה אל המשרד הזה. אפשר לומר שהיא שלוש וחצי שנים אשת <strong>יח&quot;צ.</strong> <br /><br /></span></font><font face="Arial" size="2"><span style="font-size: 11pt; line-height: 115%; font-family: 'Arial','sans-serif'"><br /><br />באיזה שלב של הקריירה פותחים משרד עצמאי תהתה לעצמה. עשר שנים <strong>יחסי ציבור</strong>? בשלב הזה בטח העבודה כל כך נמאסת, עד שבכלל עושים הסבה מקצועית. שש שנים?. המחשבה הלכה והתבהרה בתוכה. כל מה שהיא תצטרך זה קצת הכוונה אישית בתחום המס. אבא שלה יעזור לה עם שכירת משרד. <br /><br /><br /><br /></span></font><font face="Arial" size="2"><span style="font-size: 11pt; line-height: 115%; font-family: 'Arial','sans-serif'">יפעת עברה בזריזות בראשה על רשימת הלקוחות שלה. לפחות שני לקוחות יבואו אחריה. שני לקוחות כבר מכסים שני שליש מהמשכורת. עוד לקוח אחד יפה והיא כבר תהיה יותר ריווחית. </span></font><font face="Arial" size="2"><span style="font-size: 11pt; line-height: 115%; font-family: 'Arial','sans-serif'">המסלול הלך ונבנה בראשה. בשלב ראשון תעבוד מהבית. בשביל <strong>יחסי ציבור</strong> לא צריך יותר ממחשב, קו טלפון ופקס, אה, כן, והרבה מוניטין. <br /><br /><br /><br />אבל רגע... מספיק שתעבוד רק עם שני הלקוחות הקבועים שיבואו איתה והם ישלמו כמו שצריך... זה יספיק לה בהחלט. גם יפנה לה הרבה זמן כדי להשיג לקוחות נוספים. <br /><br /><br /><br /></span></font><font face="Arial" size="2"><span style="font-size: 11pt; line-height: 115%; font-family: 'Arial','sans-serif'">היא נזכרה במאיר ג, ידיד שלה. הוא התמחה במתן שירותי <a href="http://www.elcoaching.co.il/" title="אימון עסקי">אימון עסקי</a> וגם <a href="http://www.elcoaching.co.il/" title="אימון למנהלים">אימון למנהלים</a>. גמר את הלימודים, עבד שנה אצל מישהו גדול ומיד אחר כך פתח עסק עצמאי. בפעם האחרונה שדיברה איתו הוא היה מאוד מרוצה מעצמו, סיפר לה על לפחות 7 לקוחות רציניים שהוא מלווה. <br /><br /><br /><br /></span></font><font face="Arial" size="2"><span style="font-size: 11pt; line-height: 115%; font-family: 'Arial','sans-serif'">מאיר גם יוכל לתת לה <a href="http://www.elcoaching.co.il/" title="אימון אישי">אימון אישי</a> וגם יוכל להפנות לה לקוחות, החליטה לעצמה ושלפה את הטלפון הסלולרי שלה. משום מה הוא לא היה ברשימת החיוג. היא חיפשה את השם שלו ברשת ומצאה מהר את אתר האינטרנט שלו. היא יכולה להציע לו קצת <strong>יחסי ציבור</strong> ואז בכלל זה יתן לו מוטיבציה להפנות אליה לקוחות, חשבה לעצמה.</span></font> <br /><br /><p style="margin: 0in 0in 10pt" dir="rtl" class="MsoNormal"><br /><br /><br /><font face="Arial" size="2"><span style="font-size: 11pt; line-height: 115%; font-family: 'Arial','sans-serif'">התקשרה, אבל הטלפון הביא אותה רק למענה. השאירה הודעה קצרה: מאיר, זו יפעת. חשוב לי לדבר איתך בהקדם. חזור אלי...</span></font><br /></p><br /> http://hebrew1.myblog-online.net/aiaa-ecne-oeaao-b1/uoeaaeu-aiuoa-ecne-oeaao-ci-oaeoe-b1-p8.htm בלוג יחסי ציבור 2008-03-28T00:27:36Z <font face="Arial" size="2"><span style="font-size: 11pt; line-height: 115%; font-family: 'Arial','sans-serif'">השעון הראה על שבע עשרים וארבע והשליח עדיין לא הגיע. זה כבר נראה לה מוגזם. אוקיי, נאמנות למשרד, נאמנות ללקוחות, אחריות מקצועית, אבל היא רצתה ללכת משם. השקט מסביב התחיל להרעיש לה באוזניים. משונה, חשבה לעצמה במשך היום אין רגע בלי צלצול טלפון, פלאפון, דיבורים סביב, לחשושים. ככה זה עבודת <a href="http://www.aspr.co.il" title="יחסי ציבור">יחסי ציבור</a>, והנה עכשיו שקט שקט. אפשר היה לשמוע את קולות הכביש שלמטה, מכונית חולפת המחפשת חניה ופתאום זה הפריע לה.<br /><br /></span></font><font face="Arial" size="2"><span style="font-size: 11pt; line-height: 115%; font-family: 'Arial','sans-serif'"><br /><br />היא החליטה שתישאר עד שבע וחצי ואז תשלח </span></font><font face="Calibri"><font size="3"><span>SMS</span><span></span></font></font><span style="font-family: 'Arial','sans-serif'"><span></span><font face="Arial"><font size="3"> לבעלת משרד <strong>יחסי הציבור</strong>. בינתיים תשב ותתכנן את יום המחרת. יש לה פגישה על הבוקר עם הלקוח הקטן שלה. ככלל היו לה שישה לקוחות אותם חילקה לשניים וחצי: לקוחות שקל לעשות להם <strong>יחסי ציבור</strong>, לקוחות שקשה לה, ועוד לקוח קטן שכמעט לא בא בדרישות, לא בא בבקשות. על כל מה שעשתה אמר תודה. כאילו עשה לה טובה.<br /><br /></font></font></span><font face="Arial" size="2"><span style="font-size: 11pt; line-height: 115%; font-family: 'Arial','sans-serif'"><br /><br />כשביררה גילתה שהוא משלם יפה מאוד מחיר ממוצע, לא יותר מידי לא פחות מידי. גם לא היה לה קשה לעשות לו יחסי ציבור. פעם בשלושה שבועות הייתה מוציאה הודעה לעיתונות שהייתה מתפרסמת באחד העיתונים. עוד הייתה מוסיפה איזו תגובה או השתתפות בכתבה ופעם בשלושה חודשים הייתה מארגנת פיצ'ר מיוחד, אולי ראיון עיתונאי, אולי כתבה גדולה ולא תמיד בעיתון גדול, לעיתים בעיתון מקצועי. נדמה היה שזה היה מספיק להם ובכל זאת כאשר חשבה על הלקוח הזה הרגישה קצת יסורי מצפון. בסך הכל תמורת הכסף שהם משלמים עבור <strong>יחסי ציבור</strong> למשרד, מגיעה להם קצת יותר התייחסות. <br /><br /></span></font><font face="Arial" size="2"><span style="font-size: 11pt; line-height: 115%; font-family: 'Arial','sans-serif'"><br /><br />מחר, כך החליטה לעצמה היא תוציא מהם קצת חומרים אחרים ותלחץ קצת על הגז. תוציא עוד כמה קומוניקטים, תיזום קצת יותר... ואז נפל לה רעיון. אולי תדחוף אותם לעשות קצת <a href="http://www.aspr.co.il/relationsinternet.html" title="יחסי ציבור באינטרנט">יחסי ציבור באינטרנט</a>. היא אמנם לא הבינה הרבה בתחום הזה, אבל היא קראה על זה איפשהו ברשת ואחרי שיגידו כן, היא תתחיל קצת לעשות. ליתר ביטחון הריצה שאילתה במנוע החיפוש והגיע לכמה אתרים ומאמרים שמשם הייתה יכולה ללמוד קצת יותר. </span></font><font face="Arial" size="2"><span style="font-size: 11pt; line-height: 115%; font-family: 'Arial','sans-serif'">לא שמה לב איך הזמן עבר... אבל כשהרימה את ראשה אל שעון הקיר נדהמה לראות שהשעה היתה כבר שמונה וחצי</span></font><font face="Arial" size="2"><span style="font-size: 11pt; line-height: 115%; font-family: 'Arial','sans-serif'"> </span></font><font face="Calibri" size="2"><span style="font-size: 11pt; line-height: 115%"> </span></font><br /> http://hebrew1.myblog-online.net/aiaa-ecne-oeaao-b1/uoeaaeu-aiuoa-ecne-oeaao-ci-uieue-b1-p7.htm בלוג יחסי ציבור 2008-03-17T08:15:45Z <font face="Arial" size="2"><span style="font-size: 11pt; line-height: 115%; font-family: 'Arial','sans-serif'">ופתאום כל ישותה התמלאה בזיכרון המשבר ההוא עם אחד מלקוחות <a href="http://www.aspr.co.il" title="יחסי ציבור">יחסי ציבור</a> של הדס. היה זה אחד הלקוחות האסטרטגיים של <a href="http://www.aspr.co.il" title="משרד יחסי ציבור">משרד יחסי ציבור</a> שעבדה בו. המשרד אהב להתהדר בלקוח הזה, בעבודה שהדס עשתה. היה זה גם לקוח מבוקש מאוד על ידי התקשורת ולפחות פעם בשבוע היה מקבל חשיפה גדולה בכל אמצעי המדיה השונים. <br /><br /></span></font><font face="Arial" size="2"><span style="font-size: 11pt; line-height: 115%; font-family: 'Arial','sans-serif'"><br /><br />היא נסעה עם הדס כדי לפגישה עם מנהל השיווק של אותה חברה ידועה. בדרך לשם הדס הרבתה לדבר, לספר על דברים שעשתה עם הלקוח, דברים שהיא מתכננת לו. יפעת נזכרה כי באותה נסיעה חשבה בהתפעלות כמה הדס מחויבת לאותו לקוח ואיך היא אוהבת לעשות לו יחסי ציבור, והלוואי שגם לה היה לקוח כזה.<br /><br /><br /><br /></span></font><font face="Arial" size="2"><span style="font-size: 11pt; line-height: 115%; font-family: 'Arial','sans-serif'">כאשר נכנסו למשרדי החברה, הדס התנהגה כבת בית. סמול טוק עם המזכירה, הליכה עצמאית לפינת הקפה, שיחות קצרות במסדרון עם העובדים ואז כניסה עצמאית לחדר הישיבות והמתנה למנהל השיווק. <br /><br /><br /><br /></span></font><font face="Arial" size="2"><span style="font-size: 11pt; line-height: 115%; font-family: 'Arial','sans-serif'">והנה האיש נכנס ופניו חמורות סבר. הוא לא נענה לפתיחה ולשיחה של הדס, אלא היה רציני. יפעת נזכרה שהיא זו ששמה לב לרצינות היתרה שלו. אחרי השלום שלום ומה נשמע, פתח בדברים והחל לספר כי בישיבת ההנהלה האחרונה הוא חטף על הראש מהמנכ&quot;ל על יחסי הציבור. לטענתו הכתבות בעיתון האחרונות לא רק שלא הועילו אלא אפילו גרמו נזק . <br /><br /><br /><br />פניה של הדס החווירו. גם יפעת הזדקפה בכיסאה ומנהל השיווק המשיך בטענות איך זה שהמתחרים קיבלו חשיפה גדולה וממוקדת בתוספת תמונות בעוד הם נאלצו להסתפק בידיעות קטנות.</span></font><font face="Arial" size="2"><span style="font-size: 11pt; line-height: 115%; font-family: 'Arial','sans-serif'">כאשר הדס רצתה לענות לו הוא השתיק אותה והוא המשיך בטענותיו ובמסרים מההנהלה עד שסיים עם המשפט, &quot;אנחנו החלטנו לבחון אפשרויות נוספות, לפגוש משרדי יחסי ציבור נוספים&quot;. <br /><br /><br /><br /></span></font><font face="Arial" size="2"><span style="font-size: 11pt; line-height: 115%; font-family: 'Arial','sans-serif'">הדס הייתה חסרת מילים. לקח לה דקה וחצי לאסוף את עצמה ואז נעמדה. &quot;אני רוצה לשוחח איתך באופן פרטי, בוא נלך אל החדר שלך&quot; אמרה.</span></font><font face="Arial" size="2"><span style="font-size: 11pt; line-height: 115%; font-family: 'Arial','sans-serif'">מנהל השיווק הנהן ושניהם נעלמו במסדרונות מותירים את יפעת לבדה בחדר הישיבות. זו כנראה לא הייתה שיחה ארוכה מידי, אבל כשחזרו נדמה היה לה ששניהם היו סמוקים קלות. <br /><br /><br /><br />הדס לגמה כמה כוסות מים אחת אחרי השנייה.</span></font><font face="Arial" size="2"><span style="font-size: 11pt; line-height: 115%; font-family: 'Arial','sans-serif'">בנסיעה חזרה ניסתה לתחקר את הדס מה נאמר בשיחה הפרטית, אבל זו רק שתקה ורק כאשר ירדו השתיים מהמונית ועמדו זו מול זו במעלית אמרה לה בקצרה: &quot;אני מוכנה לעשות הכל כדי לשמור על התקציב יחסי ציבור הזה&quot; ולא הוסיפה. </span></font><br /> http://hebrew1.myblog-online.net/aiaa-ecne-oeaao-b1/uoeaaeu-aiuoa-ecne-oeaao-ci-uoe-b1-p6.htm בלוג יחסי ציבור 2008-03-10T02:09:11Z <font face="Arial" size="2"><span style="font-size: 11pt; line-height: 115%; font-family: 'Arial','sans-serif'">השעה הייתה שבע עשרה דקות אחרי השעה שש ויפעת, תקציבאית במשרד <a href="http://www.aspr.co.il" title="יחסי ציבור">יחסי ציבור</a>,<span>  </span>עדיין נותרה במשרד. בדרך כלל עזבה בשעה שש בדיוק, אבל היום היא נאלצה להישאר. הבוסית שלה, בעלת משרד יחסי הציבור ביקשה ממנה לחכות עד שתגיע חבילה מאחד הלקוחות, אוסף דוגמאות לחלוקה לעיתונאים. <br /><br /></span></font><font face="Arial" size="2"><span style="font-size: 11pt; line-height: 115%; font-family: 'Arial','sans-serif'"><br /><br />נירה, המזכירה עזבה כדרכה בחמש בדיוק. במהלך השעה החולפת, קיפלו הדס, ורד ולילך התקציבאיות האחרות את חפציהן ויצאו מבעד לדלת הזכוכית והשאירו את יפעת לבדה במשרד. </span></font><font face="Arial" size="2"><span style="font-size: 11pt; line-height: 115%; font-family: 'Arial','sans-serif'">לרגע אחד חשה בליבה איזשהו חשש קטן, אלוהים יודע מתי יגיע השליח, בחברה הודיעו שיצא, אבל בשעה הזו יש פקקים. במחשבה שנייה, חשבה לעצמה שזה דווקא נחמד להישאר במשרד לבד. <br /><br /><br /><br />בהחלטה של רגע, הלכה למטבח להכין לעצמה קפה. כשחזרה הציצה בשעון הקיר הגדול. הוא הראה על שש וחצי.</span></font><font face="Arial" size="2"><span style="font-size: 11pt; line-height: 115%; font-family: 'Arial','sans-serif'">זה זמן טוב לעשות סדר, חשבה לעצמה בעוד היא לוגמת נוזל שחור ומהביל. לפני שנתיים וחצי סיימה את לימודי התקשורת והחלה לחפש את דרכה. בהתחלה חשבה שתשתלב דווקא במשרד פרסום, אבל המודעה באינטרנט משכה את ליבה: למשרד <a href="http://www.aspr.co.il" title="יחסי ציבור, משרד יחסי ציבור">יחסי ציבור</a> דרושה תקציבאית עם הרבה מרץ, ניסיון לא הכרחי. היא שלחה קורות חיים, הוזמנה לראיון והתקבלה.<br /><br /></span></font><font face="Arial" size="2"><span style="font-size: 11pt; line-height: 115%; font-family: 'Arial','sans-serif'"><br /><br />המגירה הימנית הייתה גדושה בניירות, הדפסות של הודעות לעיתונות, חלק מעבודת יחסי ציבור סדירה. היא דפדפה ביניהם ואז החלה לספור. במשך שנתיים כתבה 74 הודעות לעיתונות. זה לא כל כך הרבה חשבה לעצמה אבל כל הודעה הזכירה לה משהו. אחת הזכירה לה את הפגישה ההיא איך הלקוח הציץ כל הזמן דרך המחשוף שלה. אחרת הזכירה לה איך העיתונאית מידיעות חקרה אותה עוד ועוד ובסופו של דבר הוציאה ממנה מידע שלא הייתה אמורה לפלוט. כמה שהבוסית שלה כעסה אחר כך.</span></font><font face="Arial" size="2"><span style="font-size: 11pt; line-height: 115%; font-family: 'Arial','sans-serif'">הודעה שלישית העלתה בה חיוך. שם הלקוח פורסם בעיתון בשיבוש קל שיצא מצחיק. הוא לקח את זה בהומור, אבל חודש אחר כך הגיעה הודעה על הפסקת פעילות.<br /><br /></span></font><font face="Arial" size="2"><span style="font-size: 11pt; line-height: 115%; font-family: 'Arial','sans-serif'"><br /><br />74 הודעות לעיתונות. ממוצע של פחות מהודעה אחת לשבוע... חשבה לעצמה. כמה לקוחות טיפלה עד עכשיו? כעת היו לה חמישה לקוחות שהיו רק שלה והיא גם עזרה להדס עם פעילות <a href="http://www.aspr.co.il" title="יחסי ציבור, משרד יחסי ציבור">יחסי ציבור</a> שלה. הדס אמנם טיפלה רק בשלושה לקוחות, אבל היו אלו התקציבים הבכירים של המשרד.<br /><br /></span></font><u><font face="Arial" size="2"><span style="font-size: 11pt; line-height: 115%; font-family: 'Arial','sans-serif'"><br /><br />המשך יבוא</span></font></u> <br /> http://hebrew1.myblog-online.net/aiaa-ecne-oeaao-b1/uoeaaeu-aiuoa-ecne-oeaao-neoao-ci-oauai-b1-p5.htm בלוג יחסי ציבור 2008-02-05T13:21:54Z <p><br />אלברט איינשטיין <br /><br />אלברט איינשטיין נהג לערוך סיבובי הרצאות לציבור הרחב על תורת היחסות שהגה, ולצורך נסיעותיו התכופות, לעיתים למקומות מרוחקים, היה לו נהג צמוד. יום אחד, בדרך להרצאה, חש איינשטיין עייפות, ופנה לנהגו ואמר לו: אתה כבר שמעת אותי במאות הרצאות, בוודאי אתה מכיר את הנושא היטב. מאחר ואני חש עייפות אולי תואיל להחליפני הפעם, ואני אשב בצד ואנוח&quot;.     <br /><br />הנהג הסכים ונשא את ההרצאה בהצלחה רבה. אלא שכמו שנהוג בסופי הרצאות, יש מקום לשאלות למרצה. ואז נשאל הנהג שאלה קשה ע&quot;י אחד המאזינים החריפים, כזו שלא ידע לענות עליה. הוא התעשת מייד ואמר לשואל: &quot;שאלתך כל כך בסיסית, שאפילו נהגי כבר יודע את התשובה לה, אולי הוא יואיל להשיב לך&quot;.    <br /></p><br /><p><br /><br /><br />מרדכי הורביץ        <br /><br />הוא עורך הדין שמוכר כבעלה השני של נעמי שמר. כשנודע שהוא עומד להתחתן עם הפזמונאית, העירו לו חבריו שאין לו כל מושג במוסיקה. על זה השיב להם בחיוך: &quot;אני מתחתן עם המלים...&quot;<br /><br /><br /><br />טדי קולק                            <br /><br />בעת שכיהן כראש עיריית ירושלים היה צורך להוסיף נגן לתזמורת העירונית, אך לא היה תקציב. מה עשה טדי? במועצת העיר הגיש בקשה לתוספת גנן, שכן למחלקת הגננות והשתלנות היה תקציב לאיוש עוד עובד, ואף אחד לא שם לב להבדל בין גנן לנגן...<br /></p><br /><p><br /><br /><br />לוי אשכול         <br /><br />1. כשנשאל פעם לוי אשכול האם רצונו בתה או בקפה ענה: &quot;חצי תה, חצי קפה&quot;, דבר שהפך לסמל המסחרי שלו לפשרנות בכל דבר.     <br /><br />2. עם עלותו למטוס חיל האוויר ששמו היה &quot;מצדה&quot;, בעת ביקור באפריקה, אמר אשכול: &quot;אני מקווה ששנית מצדה לא תיפול!&quot;<br /><br /><br /><br />פולה בן-גוריון        <br /><br />מספרים שבסוף שנות החמישים ביקר ראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון, ביחד עם אשתו פולה במפעל 'אפרים אילין' בנשר, שם יוצרו מכוניות תוצרת הארץ. לפני תום הביקור העניק מר אילין לבן-גוריון מכונית במתנה, אך מאחר והיה בדבר פגם אסטטי מבחינה ציבורית, הוחלט שבן גוריון ישלם עבור המכונית מחיר סמלי בסך חצי לירה. &quot;קח לירה ותן שתיים&quot; קפצה פולה ושלפה ישר שטר בן לירה...<br /></p><br /><p><br /><br /><br />ניקיטה חרושצ'וב                  <br /><br />במהלך הוועידה הקומוניסטית המפורסמת ב-56', שבה גינה בלשון חריפה את עוולות הסטליניזם, נשלח פתק לניקיטה חרושצ'וב ובו היה כתוב: &quot;אם סטאלין היה כל כך גרוע, מדוע שתקת ?&quot;. חרושצ'וב הרים את ראשו, הכה באגרופו על השולחן וצווח:&quot;מי כתב את זה?! מי כתב את זה?!&quot;. הנוכחים הביטו זה בזה בחשש ואיש לא ענה. בקול רגוע יותר אמר המנהיג הסובייטי: &quot;לכן שתקתי גם אני&quot;.<br /></p><br /><p><br /><br /><br />משה דיין         <br /><br />דיין נתפס פעם על-ידי שוטר כשהוא נוהג במהירות מופרזת. לשוטר שעצר אותו הסביר שמאחר ויש לו עין אחת, הוא יכול או להביט או על הכביש או על מד-המהירות, וכך שיכנע את השוטר לא לתת לו רפורט...      <br /><br />¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬<br /><br /><br /><br />מנחם בגין         <br /><br />בנאומו בכנסת הזכיר מנחם בגין (ויש אומרים שהיה זה ח&quot;כ יוחנן באדר) את ההיסטוריון הרומי ציצרו (Cicero). &quot;קיקרו&quot;, תיקן אותו יו&quot;ר הכנסת, יוסף שפרינצק. &quot;תודה רבה לך, חבר הכנסת שפרינקק&quot;, הגיב בגין מיד.<br /></p><br /><p><br /><br /><br />שאול טשרניחובסקי  (תודה לדני רוזנטל)<br /><br />הגדרה של סיגריה: &quot;מקל לבן קטן, בצד האחד אש, בצד השני טיפש&quot;<br /></p><br /><p><br /><br /><br />שמעון דז'יגן        <br /><br />ההומוריסטן האידי הדגול. אשה מבוגרת ניגשת אליו לאחר הופעה ופונה אליו בזו הלשון: &quot;מר דז'יגן, הבדיחה שסיפרת בתוכנית, שמעתי אותה כבר לפני ארבעים שנה!&quot; משיב לה דז'יגן מניה וביה: &quot; מה אני אשם שאת חיה כל כך הרבה...?&quot;.          (אין יידיש דוס קלינגט בעססר-&quot;איך בין שילדיג אייר לעבט אזועי לענג...?&quot;)<br /></p><br /><p><br /><br /><br />דייויד הילברט        <br /><br />בראשית ימי התעופה האזרחית, הוזמן המתמטיקאי הידוע דייויד הילברט להרצות בכנס. להרצאתו נתן את הכותרת :&quot;הוכחת המשפט האחרון של פרמה&quot; שאז כמובן לא היה מוכח. הילברט הגיע לכנס והרצה על נושא שונה לחלוטין. משנשאל מדוע נתן להרצאתו את הכותרת המטעה, ענה: &quot;זה היה למקרה שהמטוס יתרסק&quot;...<br /></p><br /><p><br /><br /><br />מרק טוויין         <br /><br />אחד העיתונים פרסם ידיעה חסרת שחר על מותו של מרק טוויין. הוא שלח מכתב לעורך: &quot;קראתי בעיתונך שמתתי. אל תשכח למחוק אותי מרשימת המנויים...&quot;  <br /><br />קורא לא מרוצה שלח למרק טוויין מכתב ובו מילה אחת: &quot;טיפש!&quot;. הגיב  הסופר:&quot;שמעתי על כאלו שכתבו מכתב ושכחו לחתום, אבל זו הפעם הראשונה שבה אני נתקל במי שחתם ושכח לכתוב את המכתב...&quot;               <br /></p><br /><p><br /><br /><br />גולדה מאיר                             <br /><br />באחת מנסיעותיה הגיעה לביקור בצרפת, שם קידם אותה הנשיא שארל דה גול. &quot;נעים מאוד&quot; הציג את עצמו, &quot;דה גול&quot;.          &quot;נעים לי מאוד&quot;, חייכה גולדה והציגה את עצמה: &quot;גול דה!&quot;.        <br /></p><br /><br /><br /><p><br />פנחס ספיר         <br /><br />בשנת 1960 עת כיהן כשר המסחר והתעשייה, הזמין את התעשיין ישראל פולק לבוא לישראל ולהקים מפעל לטקסטיל. ספיר רצה למקם את המפעל בקרית-גת, ישוב שזה עתה הוקם, והיה זקוק לזריקת עידוד. ספיר שהיה כבר אגדה בחייו, רצה להגשים בכל מחיר את רעיון הקמת המפעל דווקא בקרית-גת ,אלא שהוא חשש מכך שפולק יירתע מהעובדה שהישוב מרוחק מגוש דן המרכזי. מה עשה ספיר ה&quot;בלתי נלאה&quot; בהגשמת חזונותיו? הוא אסף את פולק במכוניתו בחמש לפנות בוקר ממלונו בת&quot;א, וציווה על נהגו לנסוע בשיא המהירות לקרית-גת. מאחר והתנועה באותה שעה היתה מאד דלילה, לקחה הנסיעה פחות מחצי שעה, וכך השתכנע פולק להקים את המפעל בהנחה שהוא ממוקם במרכז הארץ.                     <br /></p><br /><p><br /><br /><br />כריסטופר קולומבוס                            <br /><br />כאשר ניסה לשכנע את מלך ספרד שיאפשר לו את המסע בו הוא אמור להגיע להודו דרך נסיעה מערבה, נתקל בתגובה של תמיהה מצד המלך: &quot;הרי אף אחד לא הצליח להגיע להודו בדרך הים!&quot;. כדי לשכנע את המלך לקח קולומבוס ביצה והציע למלך להעמידה על השולחן. משנכשל המלך במטלה, לקח קולומבוס את הביצה ושבר את הכוד שלה (החלק שאינו מחודד) וכך העמידה. &quot;הרי גם אני יכולתי לעשות זאת&quot;, טען המלך, &quot;זו לא חכמה!&quot;, אמר. נכון אמר קולומבוס, &quot;אתה לא חשבת שאתה יכול ואני עשיתי זאת!!!&quot;. מאז הפך המושג &quot;ביצת קולומבוס&quot; למטבע לשוני שמציין פתרון בעיה מסובכת, בצורה לא פשוטה. ראה גם הקשר הגורדי .      <br /></p><br /><p><br /><br /><br />אברהם שלונסקי                            <br /><br />על נערה שרצתה להגיש לו פרח  &quot;פה רך ברצון אקבל ממך!&quot;, אבל התכוונתי בחית, ניסתה הנערה להסביר, &quot;את החטא אני לוקח על עצמי&quot; השיב <br /><br />שלונסקי.....                      <br /><br />פרשנותו לגבי מהות בית הקפה &quot;אררט&quot;, שבתל-אביב הקטנה, בה ישבו סופרים שהפרוטה לא היתה מצויה בכיסם : זהו נוטריקון של אני רוצה רק טה... <br /></p><br /><br /><br /><p><br />ווינסטון צ'רצ'יל        <br /><br />הליידי אסטור אמרה יום אחד לצ'רצ'יל: &quot;לו הייתי אשתך, הייתי שמה לך רעל בכוס התה שלך&quot; . צ'רצ'יל השיב:&quot;לו היית אשתי, גבירתי, הייתי שותה אותו&quot;.                   <br /><br />בהזדמנות אחרת אמרה לו הליידי אסטור :&quot;אדוני, אתה שיכור!!&quot;         &quot;ואת גבירתי, מכוערת&quot;, ענה צ'רצ'יל, &quot;אבל אני אהיה פיכח מחר בבוקר&quot;.                       <br /><br />&quot;ההיסטוריה תהיה נחמדה אלי&quot;, אמר פעם צ'רצ'יל, &quot;כי אני מתעתד לכתוב אותה&quot;.                     <br /><br />  <br /><br />חיים נחמן ביאליק<br /><br />&quot;אם אתה מטייל בשעת ערביים, ופוגש נערה עם כלב, סימן שהיא מעוניינת בקשר&quot;, כך שח פעם ביאליק לבן-שיחו. &quot;ואם היא מטיילת לבדה?&quot; שאל בן-שיחו, &quot;אז היא השאירה את הכלב בבית!&quot; ענה ביאליק מבלי לחשוב פעמיים...    <br /><br />פעם ראו ביאליק וחברו זוג מתנשקים על ספסל ציבורי. אמר ביאליק לחברו: &quot;הם חולים באסכרה (מחלה בתלמוד), שכתוב עליה שהיא מתחילה בפה ונגמרת בבני המעיים...&quot;<br /><br />כשלמד ביאליק בישיבת וולוז'ין עישן עם חבריו בשבת, אבל החלון היה פתוח והעשן יצא החוצה. נכנס הרב ואמר להם: &quot;מעשנים בשבת?&quot;            אמר אחד התלמידים: &quot;שכחתי ששבת היום&quot;.       &quot;שכחתי שאסור לעשן&quot; אמר השני.                ורק ביאליק לחש בפשטות נון-שלנטית: &quot;שכחתי לסגור את החלון.&quot;<br /><br />ראה ביאליק נערה יושבת לבדה על ספסל. שאלה לפשר מעשיה. ענתה לו &quot;משחקת אנוכי בדד&quot;. אמר לה ביאליק &quot;הבי לי את השני ואשחק גם אני...&quot; (תודה לדני רוזנטל)<br /></p><br /><p><br />אולי של ביאליק: (דני לא בטוח, אבל שוב תודה על כל העזרה, זה ממש אמרה יפה)<br /><br />הגדרת משחק הביליארד: (יש להגות במבטא אשכנזי חזק...)         &quot;שני בחורים ליי'צים מחזיקים בעיי'צים,        מרביצים בביי'צים, וכל מכניס ללוך - הרי זה משובוך&quot;<br /><br /><br /><br />ג'ורג' ברנרד שו        <br /><br />הרקדנית הידועה איזדורה דנקן, שפגשה את שו במסיבה, והציעה לו ללדת ילד משותף. &quot;הוא יהיה בודאי הילד המוצלח ביותר שיכול להיות,&quot; אמרה בלהט, &quot;תהיה לו החוכמה שלך והיופי שלי, ממש כליל השלמות!&quot; שו הוציא את הרוח ממפרשיה כשענה לה בשאלה רטורית: &quot;ומה אם יקרה אסון, ויהיה לו את היופי שלי ואת השכל שלך?&quot;                      <br /><br />מסופר כי שו פגש אשת חברה במסיבה ושאל אותה &quot;האם היית הולכת איתי למיטה עבור מיליון פאונד?&quot; האישה ענתה בחיוב. &quot;ועבור חמישה פאונד?&quot; שאל שו. כאן האישה התרגזה: &quot;מי בדיוק אתה חושב שאני?&quot; שאלה בזעם. &quot;על השאלה הזו כבר יש בינינו הסכמה&quot; אמר שו. &quot;עכשיו אנחנו רק מתמקחים על המחיר.&quot;<br /></p><br /> http://hebrew1.myblog-online.net/aiaa-ecne-oeaao-b1/aioau-uoo-b1-p4.htm בלוג יחסי ציבור 2008-02-05T11:00:09Z לפעמים הכל הולך הפוך מהבוקר ועד הערב. <br /><br />התעוררתי מאוחר וכל מה שרצית לעשות הבוקר נמרח.<br /><br />היא התועררה והתחילה לבלבל לי את המוח.<br /><br />כשהתיישבתי סוף סוף על המחשב והתחלתי לעבוד, הילדים התעוררו והתחילו לרצות את זה ואת זה זה.<br /><br />כל שלוש דקות קמתי, נתתי להם את מה שהם ביקשו וחזרתי למחשב ולעבודה. <br /><br />בשבע וחצי התחלתי לארגן אותם ובדיוק הקטנה החליטה שהיא רוצה בגדים אחרים הגדול התחיל להרגיז את הבינונית. אוףףף התאפקתי שלו להפליק לכל אחד ואחד מהם.<br /><br /><br /><br />סנדוויצ'ים מהירים (שוקולד למריחה למרות ש&quot;היא&quot; לא מרשה) ו... המכונית בקושי נדלקה. רשמתי לעצמי לקחת אותה למוסך. נתקענו בפקקים בכניסה לבית הספר וגם בדרך לגן (המשטרה החליטה שהיא מציבה מחסומים).<br /><br /><br /><br />שיחת הבוקר החשובה שבגללה מיהרתי הביתה בוטלה (לאיש היו תוכניות אחרות). פגישת הבוקר שרציתי שתתבטל דווקא נערכה והייתה משעממת. לא הייתי אפקטיבי, לא הייתי יעיל ונראה שלא יצא לי מזה שום דבר.<br /><br />הבחורה שרציתי לפתות כתבה לי אימייל ארוך שאומר תודה אבל לא.<br /><br /><br /><br />ועכשיו, בשעות הצהריים, המחשב מגמגם.<br /><br />אולי כדאי לפרוש, ללכת לישון ולהתחיל את היום מחדש<br /> http://hebrew1.myblog-online.net/aiaa-ecne-oeaao-b1/iaucei-au-aeai-icau-b1-p3.htm בלוג יחסי ציבור 2008-01-27T03:10:36Z פוסט ניסיון לראות איך זה עובד<br /><br />האם הלינקים עובדים האם הכל עובד כאן<br /><br />למשל לינק לאתר<a href="http://www.aspr.co.il" title="יחסי ציבור"> יחסי ציבור</a><br /> http://hebrew1.myblog-online.net/aiaa-ecne-oeaao-b1/oane-oeneai-b1-p2.htm בלוג יחסי ציבור 2008-01-27T03:07:01Z Congratulations, your blog is created !<br />To access the different options of your Blog, click on « Connection » : Connect yourself with the username : Admin and your password (the one you choosed at the blog’s creation).<br />Once you’re connected, a toolbar will be placed automatically at the top of the page, managing you to access the administration panel.<br /><br />(This text is an example of an article, you can delete it as soon as you wish) http://hebrew1.myblog-online.net/aiaa-ecne-oeaao-b1/Welcome-b1-p1.htm